יופי מול יופי אמיתי – שבת קודש פר' לך לך

בפרשה זו אנו למדים שאברם נוסע למצרים בגלל הבצורת בארץ ישראל: וַיְהִ֥י רָעָ֖ב וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֙יְמָה֙ שָׁ֔ם כִּֽי-כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ׃ וַיְהִי כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב מִצְרָ֑יְמָה אֶל-שָׂרַ֣י הִנֵּה-נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י יְפַת-מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃ וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ׃ עכשיו אנחנו שואלים את עצמנו: למה אברם חשב על זה רק עכשיו? האם הוא …

בין אדם שהוא מנהיג לאדם שהוא נעים – ש"ק פר' נח

פרשת נח מתחילה ב: אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת-הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ-נֹֽחַ׃ רש"י מצטט את חז"ל  בפירושו לפסוק זה: "יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ דּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לְשֶׁבַח, כָּל שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיָה בְדוֹר צַדִּיקִים הָיָה צַדִּיק יוֹתֵר; וְיֵשׁ שֶׁדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לִגְנַאי, לְפִי דוֹרוֹ הָיָה צַדִּיק וְאִלּוּ הָיָה בְדוֹרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לֹא הָיָה נֶחְשָׁב לִכְלוּם" יש הרבה …

בראשית – ראה את הטוב

בפרשת שבוע בראשית, כל פסוק המתאר חלק חדש בבריאה מסתיים במילים: וַיַּ֥רְא ה' כִּי-טֽוֹב׃ לבסוף, ביום השישי, זה הולך אפילו רחוק יותר: וַיַּ֤רְא ה' אֶת-כׇל-אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה-ט֖וֹב מְאֹד מבלי לרצות להתעמק במבוך הפילוסופי של הידע המוחלט של ה' על העתיד נוכח כושר הבחירה שלנו, ברור שהקב"ה ידע מראש שיצירתו תהיה טובה מאוד, ואם כן, כיצד …

מי הם ה"בניונים"? חלק של 1%?

אנו למדים בגמרא ראש השנה (טז ב יב): אָמַר רַבִּי כְּרוּסְפָּדַאי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֶחָד שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִין, וְאֶחָד שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִין, וְאֶחָד שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים. צַדִּיקִים גְּמוּרִין — נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְחַיִּים, רְשָׁעִים גְּמוּרִין — נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְמִיתָה, בֵּינוֹנִיִּים — תְּלוּיִין וְעוֹמְדִין מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, זָכוּ — …

"היום" – שבת קודש פרשת ניצבים

אנו קוראים השבוע  את פרשת ניצבים. פרשה זו אנו קוראים תמיד בשבת האחרונה של השנה. שמתי לב לשכיחות החריגה של מילה מסוימת גם בפרשת השבוע שעבר (כי תבוא) וגם בפרשת השבוע - ניצבים. המילה היא "היום".  בהקשרים שונים היא מופיעה לעתים קרובות יותר מאשר בכל פרשיות אחרות בבתורה כולה. חייבת להיות סיבה לזה! בהתקרב  השנה …

לא שכחתי… – שבת קודש פרשת כי תאו

השבוע אנו קוראים על אדם שמגיע לבית המקדש. לאחר מילוי חובות "מעשר" (תרומה מיוחדת לצדקה של עשירית): וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכׇל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֺתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי׃ זה מוזר. לא ברור מהפסוק למה האדם מתכוון כשאומר  "לֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי". מה הוא לא שכח ואכן עשה? רש"י מסביר שזה …

פעם חפשי תמיד חפשי – שבת קודש פרשת כי תצא

נקרא השבוע: לֹא-תַסְגִּ֥יר אֶל-אֲדֹנָ֑יו אֲשֶׁר יִנָּצֵ֥ל אֵלֶ֖יךָ מֵעִ֥ם אֲדֹנָֽיו׃ עִמְּךָ֞ יֵשֵׁ֣ב בַּמָּק֧וֹם אֲשֶׁר-יִבְחַ֛ר שְׁעָרֶ֖יךָ בַּט֣וֹב ל֑וֹ לֹ֖א לֹ֖א זה מצב מעניין. במבט ראשון, המשרת עזב את אדונו שלא כחוק ועליו לחזור. אז למה אנחנו מצווים לא רק לא לשלוח אותו בחזרה, אלא להעניק לו חופש ולאפשר לו לחיות איתנו בשלום? אולי בגלל שבעוד שהוא מחויב …

ארבעים יום של צום – שבת קודש פרשת עקב

אנו קוראים בפרשה זו פסוק שבו מספר משה רבינו על ארבעים הימים (השניים) ששהה בסביבה שמימית נעלה. הוא אומר: ואֶתְנַפַּל֩ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה כָּרִאשֹׁנָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי עַ֤ל כׇּל־חַטַּאתְכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲטָאתֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְהַכְעִיסֽוֹ׃ אנו יודעים שאדם אינו יכול להתקיים ללא מזון ומים יותר מכמה ימים (חז"ל …

תן לי לראות את ארץ ישראל – שבת קודש פרשת ואתחנן

כידוע, פרשת השבוע מתחילה בבקשתו הלבבית של משה רבינו: וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל-יְהֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת-עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת-גׇּדְלְךָ֔ וְאֶת-יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי-אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃ אֶעְבְּרָה-נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת-הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽן׃ חז"ל מוסיפים בסוטה (שוטה) י"ד את הדברים הבאים: דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי מִפְּנֵי מָה נִתְאַוָּה …

שמח ועצוב – שבת חזון / פרשת דברים

לאחרונה בשיעור על  תשעה באב הזכרתי את הרעיון (המאד חסידי): "לשמח בעצבות של תשעה באב".  המשתתפים לא התרשמו במיוחד וחלקם ביקשו הסברים נוספים. אמרתי שלי  אישית לקח שנים רבות להבין לעומק שההימנעות משמחה  בימי אב הראשונים, ששיאו בתשעה באב עצמו, אינה רק "חובה טכנית".  זה יום שבו התרחשו טרגדיות רבות: חורבן בית המקדש הראשון, האינקוויזיציה …