הקהילה היהודית עדת ישראל, ברלין, נוסדה ביוני 1869 כמענה ללחץ התבוללות חברתית ואידאולוגית, שרווח במאה ה-19. אולם מטרת הקהילה הצעירה לא היתה היבדלות והסתגרות מול הנאורות, אלא שילוב חיי הלכה תוך פתיחות לתרבות, השכלה, מדע ואמנות – התערות ונטילת חלק פעיל בחברה, תוך שמירת המורשת היהודית.
עם פתיחת תלמוד תורה, בתי ספר, בתי הכנסת והמוסדות הדתיים, עדת ישראל התפתחה לכדי קהילה עצמאית. רב הקהילה הראשון היה הרב ד”ר עזריאל הילדסהיימר, שנולד בהלברשטדט שבגרמניה, היה פעיל באייזנשטדט שבגבול ההונגרי-אוסטרי, והקים בשנת 1873 את בית המדרש לרבנים בברלין. בשנת 1880 חנכה עדת ישראל בית עלמין קהילתי חדש בוייסנזה. לאחר שמרכז הקהילה ובית הכנסת שכנו תחילה בגיפסשטרסה, הועתקו מוסדות הקהילה בשנת 1904 לארטילרישטרסה 31 (כיום טוכולסקישטרסה 40), שם הם שוכנים עד עצם היום הזה. עם התרחבות הקהילה, הוקם בשנת 1924 עוד מרכז קהילתי במערב העיר, בזיבמונגדסהוף 11, אשר כלל בית כנסת נוסף, תיכון ומכללה למורות – התיכון היהודי הראשון, ועד לא מזמן יחיד, בברלין. בית חולים קהילתי, “בית החולים היהודי של עדת ישראל”, נפתח בשנת 1909, וסיפק שירותים רפואיים ליהודי העיר. בית המדרש לרבנים, אשר היה קשור בקהילה, הפך במרוצת הזמן למוסד החשוב ביותר להסמכת רבנים אורתודוקסים בגרמניה, וקנה מוניטין בינלאומיים. בתחילת העשור השלישי של המאה העשרים, אחד מכל שישה יהודים ברלינאים היה קשור ארגונית לעדת ישראל, אם כחברים רשומים בקהילה, ואם כחברים מזדמנים, אשר נהנו משירותי הקהילה ונטלו חלק בפעילויות השונות.
גורל עדת ישראל לא היה שונה מגורל שאר הקהילות היהודיות בגרמניה. בדצמבר 1939, לאחר אינספור אירועים מקדימים של רדיפה ורמיסת זכויות, ציווה הגסטפו על חיסול עדת ישראל כגוף עצמאי והכללתה ב”אגודת היהודים בגרמניה”, שהוקמה על ידי הנאצים. כך נגזלו מעדת ישראל גם זכויותיה המשפטיות וגם כל אתריה.
מיד לאחר שואת יהודי אירופה, לא היו לאנשי עדת ישראל ששרדו ולאלה שהצליחו להימלט מבעוד מועד סיכוי, יכולת וכח על מנת להתאגד בעצמם בברלין כקהילה בשנית. בנייני בית הספר ובית הכנסת שבמערב ברלין נמכרו על ידי גוף שלישי שלא כדין ובשנת 1955 הוחרבו. גורל זהה היה מנת חלקו של בית הכנסת הגדול והיפה של הקהילה שבמרכז העיר בשנת 1967. בשנת 1985, בעוד ברלין עדיין מחולקת, החלו משני צידי העיר מאמצים להקמתה מחדש של הקהילה; מאז קיץ אותה שנה, תחת קשיים רבים, עם מעט סיוע מהמדינה ובעיקר בזכות פעילות מאומצת של מתנדבים ממזרח העיר ומערבה, הצליחה עדת ישראל לשקם את בית העלמין הקהילתי בוייסנזה, שעמד עד אז שומם, נטוש והרוס כמעט לחלוטין.
בשמונה עשר בדצמבר 1989, חמישים שנה מאז הנאצים גזלו מעדת ישראל את זכויותיה החוקיות, השיבה הממשלה המזרח גרמנית הראשונה שלאחר נפילת החומה לעדת ישראל את זכויותיה כקהילה יהודית בברלין. וכך אפשר היה להחל בבניה מחדש של הקהילה. בפורים התש”ן (1990) נחנך בית כנסת חדש במרכז הקהילה ההיסטורי, ספרי תורה הגיעו מישראל, בשנת 1991 נפתחה בבניין הקהילה מסעדה כשרה,”בית קפה”, ומעבר לפינת הרחוב נפתחה חנות למזון כשר וכלי קודש, ה”כל-בו”, בשנת 1992. קיימות תכניות להקמת בית כנסת מרווח יותר ושיחזור מקווה הטהרה המוחרב.
מטרותיה המרכזיות של עדת ישראל הן המשכיות המורשת היהודית הדתית מדור לדור, עבודת קירוב, חיזוק החיים היהודיים בברלין, וטיפוח הקשר עם ישראל. הקהילה גם פעילה בתחום החינוך היהודי והרווחה. מלבד תפילות סדירות, מתקיימים בקהילה שיעורי עברית, שיעורי דת לילדים ומבוגרים, וכן הרצאות ושיעורים בנושאי מסורת ותרבות יהודית בעבר ובהווה; ספריה, ארכיון ומסמכי הקהילה זמינים במקום להשלמת המקורות הנחוצים. המועדונית לילדים הפכה מוקד משיכה לילדים קטנים וגדולים כאחד. עדת ישראל פעילה בתחום העבודה הקהילתית בשילוב קהילתי של יוצאי בריה”מ לשעבר, בדאגה לזקנים, טיפול בחולים ובתמיכה באסירים יהודיים בבתי כלא בברלין. באוקטובר 1997 קיבלה עדת ישראל ממוסדות המדינה את האישור מחדש למעמד המשפטי הקדם-חוקתי והמקורי שלה – “אגודה דתית ציבורית”. בכך הפכה עדת ישראל ברלין לקהילה היהודית היחידה מסוגה בגרמניה, הנושאת בתואר ובמעמד המשפטי המקוריים שלה מאז היווסדה בשנת 1869 ועד עצם היום הזה.
נשיאה הוותיק של עדת ישראל, ארי אברהם אופנברג זצ”ל, אשר הנהיג את הקהילה משנת 1985 ועד 2007 בנחישות ממוקדת מטרה ובסגנונו הייחודי, השאיר בתום 22 שנותיו במשרה קהילה מלבלבת. השפעתו כרועה ומנהיג בשנים קשות, התמסרותו המוחלטת והנחרצת בהיותו גשר חי בין הקהילה הישנה של לפני השואה לזו בת זמננו, קסמו האישי כהתגלמות אמיתית של איש עדת ישראל ברלינאי מקורי – כל אלו לא יישכחו ויישארו חקוקים
בליבנו לעד.הח׳ ר׳ ארי אברהם בן הח׳ ר׳ חיים שלמה אופנברג זצ״ל
נשיא
ק״ק עדת ישראל ברלין
משנת תשמ״ה ועד שנת תשס״ז
בשם טוב ובשיבה טובה
עלה למרומים ביום שבת ק׳ פר׳ תרומה ~ ו׳ אדר תשס״ז לפ״ק
נטמן ביום ג׳ ט׳ אדר תשס״ז לפ״ק