פרויקט הממומן מכספי ציבור להצגת ההיסטוריה היהודית בברלין עומד כעת לביקורת, משום שהוא מעלים כמעט לחלוטין מוסדות מרכזיים של החיים היהודיים ברובע ההיסטורי שֵׁיינֶנְפִירְטֶל.
הפרויקט „שפורלוס פֵרשוווּנְדֶן?“ („נעלם ללא עקבות?“) מבוצע על ידי קרן שטיפטונג נוֹיֶה זינָגוֹגֶה בֶּרְלִין – צֶנְטְרוּם יוּדָאִיקוּם בשיתוף מוּזֵיאוֹן מִיטֶה, וממומן מקרן הפעולה של סנאט ברלין לתרבות וללכידות חברתית לתמיכה בפרויקטים נגד אנטישמיות. גם הנהלת רובע מִיטֶה תומכת בפרויקט.
מטרת הפרויקט היא להציג את החיים היהודיים ברובע ההיסטורי שייננפירטל.
בדיקה של התכנים של הפרויקט מגלה חלל היסטורי בולט:
ק״ק עדת ישראל ברלין, אשר במאה ה-19 ובמאה ה-20 מילאה תפקיד מרכזי בחיים הדתיים והקהילתיים באזור שייננפירטל כחלק מרובעשפנדאואר פוֹרְשְטַאדְט, אינה מוצגת כלל.
השם „ עדת ישראל“ מופיע במצגת הדיגיטלית של הפרויקט פעם אחת בלבד – וגם זאת רק לציון מבנה („בית הכנסת עדת ישראל“). הקהילה עצמה, מוסדותיה, רבניה, בתי הספר שלה ותפקידה בחיים הדתיים והחברתיים של חלק ניכר מן האוכלוסייה היהודית באזור – אינם מוזכרים.
גם בית המדרש לרבנים ברלין – שהיה קשור קשר הדוק לקהילה ופעל בבניין הקהילה ברחוב אַרְטִילֶרִישְׁטְרָאסֶה 31 (כיום טוּכוֹלְסְקִישְׁטְרָאסֶה 40) – אינו מוזכר כלל. מוסד זה היה מן המרכזים החשובים בעולם להכשרת רבנים אורתודוקסים.
, עובדות היסטוריות מתועדות היטב אינן מופיעות בפרויקט כלל: חלק גדול מן התשתית הכשרה של שייננפירטל פעל תחת פיקוח רבני של ק״ק עדת ישראל ברלין, ומשפחות אורתודוקסיות רבות מן הרובע שלחו את ילדיהן לבתי הספר של הקהילה.
יתר על כן, בית הדין הרבני של הקהילה נחשב לסמכות ההלכתית העליונה עבור האוכלוסייה האורתודוקסית של שייננפירטל — עובדה שגם היא אינה מוזכרת בפרויקט.
ללא המוסדות הדתיים והקהילתיים של ק״ק עדת ישראל ברלין אין אפשרות להבין מבחינה היסטורית את חיי היומיום היהודיים באזור זה.
הקהילה מסרה בתגובה:
״פרויקט שנועד להיאבק באנטישמיות אך מעלים את ההיסטוריה היהודית – מחטיא את מטרתו.״
הנושא מקבל גם משמעות פוליטית נוספת, משום שסנאט ברלין עומד כיום במרכז חקירה פרלמנטרית בנוגע להקצאת כספי תרבות.
ק״ק עדת ישראל ברלין הודיעה לוועדת החקירה של בית הנבחרים של ברלין על המקרה.
בברלין מטפחים מסורת מכוערת: כבר בשנת1977 קבע בית המשפט המנהלי הפדרלי של גרמניה כי ק״ק עדת ישראל ברלין ממשיכה להתקיים מבחינה משפטית, ודחה את עמדת מדינת ברלין שטענה כי הקהילה חדלה להתקיים לאחר חורבנה בתקופת הנאצים.
בעקבות פסק דין זה ק״ק עדת ישראל ברלין היא היום הקהילה היהודית היחידה בגרמניה שהמשכיותה המשפטית מן המאה ה-19 נשמרה עד היום.
על רקע זה שואלת הקהילה כיצד מוצגת ההיסטוריה היהודית בפרויקטים הממומנים מכספי ציבור – ומהי אחריותן של רשויות המדינה כאשר הן מממנות פרויקטים שמטרתם להיאבק באנטישמיות.