כאשר חיו בברלין כ־160,000 יהודים – רבים מהם כבר דורות אחדים, ומצאצאיהם רקמעטים כל כך נמצאים היום כאן – וכאשר שוק הדיור בברלין עדיין היה נגיש במידה סבירה,משפחות יהודיות רבות לא בחרו את דירתן רק לפי המיקום וגובה שכר הדירה. חשוב היהגם אם הנהלת הבניין תסכים להקים סוכה במרפסת או בחצר הפנימית של הדירההשכורה. אצל …
עדת ישראל – מורשת חיה של תורה בעולם המודרני
קהילת עדת ישראל בברלין היא יורשתה של היסטוריה מפוארת. היו אלה מנהיגיה הגדולים של הקהילה אשר עמדו בחזית והראו כיצד ניתן לחיות כיהודי נאמן לתורה בעולם המודרני. אף שהזמנים שונים כיום באופן ברור מן המאה התשע-עשרה ומן השנים שקדמו למלחמת העולם השנייה, העקרונות שבהם דגלה עדת ישראל נותרו בעינם: מחויבות איתנה לתורה, תוך מעורבות במיטב …
שופר בזמנים סוערים
בראש השנה, יום הדין, תוקעים בשופר. השנה יישמע השופר רק ביום השני, שכן היום הראשון חל בשבת. השופר אינו כלי של צלילים עדינים; הוא קול התעוררות המטלטל את הנשמה – כך מתארת אותו המסורת מדורי דורות. השנה מתערבב קול זה בזעזוע גַּשְׁמִי מאוד: תוצאות הבחירות למדינת סקסוניה-אנהלט, שבהן הייתה מפלגה מסוימת לכוח החזק ביותר, מפלגה …
שבת ניצבים־וילך: היסוד של האחריות הקולקטיבית על סף ראש השנה
אנו עומדים סמוך לראש השנה, על סף של רגע בעל משמעות קיומית. שנת תשפ"ו הולכת ומתקרבת לסיומה, והפרשה הכפולה ניצבים־וילך מעמידה בפנינו את שאלות היסוד של זהותנו: מי אנו כיחידים לפני ה', ומה מחזיק אותנו יחד כקהילה? שני גדולי תורה והוגי דעות יהודיים מן החשובים במערב אירופה, אשר להם משמעות מיוחדת בתולדותיו ובמורשתו הרוחנית של …
להמשיך לקרוא שבת ניצבים־וילך: היסוד של האחריות הקולקטיבית על סף ראש השנה
מחר ירד שלג… שבת קודש – פרשת חוקת–בלק
מזג האוויר הנוכחי העלה בזיכרוני סיפור רבני ידוע, המיוחס לרב חיים סולובייצ'יק זצ"ל. בכל פעם ששרים מושחתים ברוסיה איימו לסגור את הישיבה, נהגו עסקני הציבור לשחד אותם כדי למנוע את הגזֵרה. אלא שבאותה שנה מונה שר חינוך חדש, שהיה ידוע כאדם ישר שאינו מקבל שוחד בשום פנים ואופן. הנהלת הישיבה הייתה מודאגת מאוד. ״השר הזה …
שבת קודש פרשת שלח לך: העונש ה"טוב"…
אנו קוראים: וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֨רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃ (במדבר י״ג:א׳–ב׳) כאן אנו פוגשים את סיפורם העצוב של שנים־עשר המרגלים, אשר הדו״ח שהביאו ממשימתם לבחון את הדרך לכיבוש הארץ גרם לדחייה של ארבעים שנה בכניסת בני ישראל לארץ המובטחת. …
פרשת בהעלותך
וַיְדַבֵּ֤ר ה׳ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּר֙ אֶל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃ וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה׳ אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (במדבר ח׳:א׳–ג׳) רש״י מוסיף: ״ויעש כן אהרן״ – להגיד שבחו של אהרן שלא שינה. מפליא לכאורה שהתורה מוצאת לנכון לציין במפורש שאהרן „לא שינה“. וכי מדוע היה …
?שבועות – תורה ועוגת גבינה
אנו מוצאים בתלמוד דיון מעניין בנוגע לחגים היהודיים בכלל. כיצד על האדם לחלק את יומו? האם עליו להקדישו כולו לה׳ באמצעות לימוד ותפילה, או שמא יש להקדיש חלק ממנו גם לצרכים האנושיים הטבעיים – וכן, גם להנאה גופנית? אולם לגבי חג השבועות יש הסכמה ברורה: בשבועות חייב להיות גם מקום להנאה גופנית. מדוע? אם יש …
ביטחון – שבת קודש בהר–בחוקותי
אנו קוראים את הפסוקים הבאים: וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח׃ וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃ מדוע התורה חוזרת לכאורה על אותה הבטחה, פסוק אחר פסוק? ייתכן שהפסוק הראשון מתייחס למציאות המעשית — לכך שהעם יחיה בביטחון ממשי, מבלי שיצטרך להגן על הארץ ללא הרף מפני אויבים ממשיים. הפסוק …
השילוב
כאשר אנו מציינים שבת ראש חודש אייר, אנו מוסיפים את תפילת ההלל לתפילת שחרית של שבת, וגם תפילת מוסף משתנה כדי לבטא את העובדה שזה גם שבת וגם ראש חודש. אולם ראש חודש זה מציין גם את תחילתה של תקופת האבל של ספירת העומר על עשרים וארבעת אלף תלמידי רבי עקיבא שנפטרו בזמן זה של …