אקטואליה

השבוע אנו קוראים את הפסוק הבא: וְגֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם במבט ראשון זה נראה קשה להבנה. האם מצרים הייתה דוגמה ומופת כיצד לנהוג בזרים? למה בכלל להזכיר את מצרים בהקשר הזה? רש"י חורג מהנוסח המילולי ואומר: "אם אתה לועג לו, הוא יכול גם ללעוג לך ולומר לך: 'גם אתה מקורך מזרים'. …

להמשיך לקרוא וְגֵ֥ר לֹא־תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ – שבת פרשת משפטים

פרשת יתרו, יח,א: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:  כִּי-הוֹצִיא ה' אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם התורה מתארת ​​את יתרו גם כחותנו של משה רבינו וגם ככהן מדין. אנו מבינים את ההערה שיתרו הוא חותנו של משה רבינו. אבל למה להזכיר כאן שיתרו הוא "כהן מדין", כהן לאומה עובדת אלילים? ברור …

להמשיך לקרוא חיפוש כן – שבת פרשת יתרו

בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא בתורה את השירה: אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' . הגמרא, במסכת סנהדרין, נותנת רמז קצר אך חשוב, מופנה לעתיד, שם נאמר  שהשיר לא מתרחש רק בהווה. מכאן מסתכם כי זהו רמז מרכזי לתחיית המתים בהקשר של הגאולה העתידית, בה משה רבינו שוב ישיר עם האחרים. התורה …

להמשיך לקרוא לשיר "בלי דאגות" – שבת שירה – פרשת בשלח

יום שישי זה יהיה היארצייט ה-23 לאבי ויועצי היקר  הרב פנחס ביברפלד זצ"ל, וברצוני להקדיש את הדבר תורה הבא לעילוי נשמתו הטהורה. פרשתנו מתחילה בהוראה האלוקית למשה רבינו "בוא אל פרעה". בעברית, כיאה לדקדוק, המשפט היה צריך להיות "לך אל פרעו". כדי להסביר את השנוי הזה, אני רוצה לספר סיפור: אבי, הרב פנחס, היה במשך …

להמשיך לקרוא פרשת בא – השגחה עליונה

בתחילת פרשת וארא אנו קוראים: (6.9) "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" כמה פסוקם אחר כך אנו קוראים: (6.12) "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם?" פרשני התורה שואלים  שאלה מאוד פשוטה: משה הזכיר בפסוק הראשון שבני …

להמשיך לקרוא פרשת וארא – הַעֲצָמָה של משה רבינו

את נעוריו העביר משה רבינו בטירה המוגנת של פרעה. השבוע אנו קוראים על המפגש הראשון שלו עם המציאות של "העולם החיצוןן".  וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ". השיב האיש: "מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי?" משה הזדעזע ואמר: "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר!"(שמות …

להמשיך לקרוא פרשת שמות: ההשלכות של שנאת חינם

הפסוק השני  בפרשת השבוע "ויחי" אומר: וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי-יִשְׂרָאֵל֮ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א | לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם-נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים-נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל-נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם: (בראשית 47,29) סיקרנה אותי הדרך שבה דיבר יעקב אבינו עם בנו  יוסף: "אם מצאתי חן בעיניך". האם היה על יעקב אבינו כאבא "להנמיך" את עצמו …

להמשיך לקרוא פרשת ויחי: החן המקשר…

וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־צַוָּארָ֖יו עֽוֹד (בראשית 46, 29) רש"י מסביר שהבכי היה רק חד צדדי. יעקב לא בכה בפגישה  הכל כך מרגשת הזו. למעשה, הוא אמר קריאת שמע. הרי אנו יודעים שליעקב היו יחסים קרובים מאוד עם יוסף, וכל הפרשנים תוהים איך יכול להיות שהיה לו …

להמשיך לקרוא שבת ק' פר' ויגש – לשלוט על מידותינו

במשך שנים רבות ניסיתי להבין את המשמעות העמוקה  של חגיגת חנוכה. בודאי, זה היה מאורע גדול. שיקום המקום הקדוש ביותר שלנו בהדרו המסורתי. לחדש ימינו כקדם. זה היה (וזה גם היום, אפילו אם רק נשארה חומה אחת, הכותל המערבי!) המקום שבו אנשים רבים מרגישים הכי קרובים לה'. למעשה, גם לא יהודים, בביקורם בכותל המערבי בירושלים, …

להמשיך לקרוא ניסים ואמונה – מחשבות לחנוכה