אני מודה שאני רציונליסט עד כמה שאפשר…
זה מלווה אותי בתורה דרך פרשת בראשית וכמעט לכל אורך ספר שמות עד שמגיעים לפרשות תרומה ותצוה.
בחלקים מהתורה העוסקים בחומרי הבנייה והכלים שבמשכן, מגיעה הרציונליות שלי לגבולותיה..
אני חייב להודות שכאן מופיע משהו שהוא מעבר לחשיבתינו הרציונלית: מדוע בתורה, בנושאים שנראים רק כ”טכניים” ולכאורה אין להם השלכות מוסריות, היא משתמשת כל כך הרבה במושגי קודש?
וכך, מדי שנה אני מוצא את עצמי מודה לא רק על כך שאנו יודעים שלתורה יש מעין “מישור עליון” – שהוא הרבה יותר גבוה, וקשור למיסטיקה ולקבלה – אלא שחלק מהמצוות, ובעיקר אלו הנוגעות לפרטים ולצורת המשכן, יכולים להיות מובנים רק בהקשר “נשגב” זה.
למה זה משנה איזה צבע היה לפרוכת? (שהפרידה בין הקודש לקודש הקודשים במשכן, המקום בו נמצא ארון הברית). למה שהקב”ה ימסור למשה רבינו כל כך הרבה פרטים, ופרטים כאלה קטנים, על הגדר המקיפה את המשכן?
כנראה בגלל שיש לזה משמעות עצומה, אף שאנחנו לא מודעים לה.
כאן עלינו הרציונליסטים לקבל ללא עוררין שהתורה הקדושה אינה רק קובץ חוקים, הנבדל מטקסטים משפטיים אחרים בכך שהיא ניתנה לנו על ידי ה’. התורה שונה במיוחד בכך שהיא מכילה גם מצוות רבות, שהרציונליות בהן הוא מעבר להבנתנו האנושית.
הדבר מתברר מאוד ככל שהפרשה נכנסת לתיאור פרטי המנורה. כאן אפילו משה רבינו התקשה מאוד להבין את משמעות ההוראה האלוקית, ולכן הקב”ה היה צריך להראות לו את ה- “מְנוֹרָה שֶׁל אֵשׁ”.
בהנחה שלא מדובר בבעיה טכנית שמשה רבינו לא השכיל להבין, ברור זו אינדיקציה לחשיבות הגבוהה שבתורה מיוחסת לכל פרט ופרט, עד כדי כך שאפילו משה רבינו, שכמה שהיה קרוב לה’, לא יכול היה להבין.
אני עכשיו מזהה משהו שאולי לאחרים היה כבר ברור הרבה קודם. כן, ה’ רוצה שנשמור על צווי מוסרים מפורטים מאוד – ושמקיפים חלק משמעותי מההתנהגות הכוללת שלנו. אבל מעבר לכך, יש רמה עוד יותר גבוהה, שאולי חלק מאיתנו, ביום מן הימים, יהיה ראוי להבנה , אבל אז לא על ידי יישום היכולות הרציונליות שלנו. ודרך אגב – למילה תרומה גם פירוש נוסף: פירושה גם “גבוהה” או “עליון” – אולי משהו המתקשר להרהורים דלעיל
שבת שלום!
הרב חיים מיכאל ביברפלד