עם תחילת חודש אדר, כך המצווה,מרבין בשחה. אכן? שמחה בהזמנה? לא קל להגשמה.
מצאתי שהסיפור הבא הוא דוגמה יפה לאופן שבו שמחה יכולה לפתור בעיות אמיתיות.
שני אחים, ר’ אלימלך מליזנסק ור’ זושע מאניפולי, היו לעתים קרובות מסתובבים יחד עם לקבצנים פשוטים. כך הם התערבבו עם פשוטי העם, ורצו להקשיב, ללמד, לדבר, לעזור ולהדריך את מי וכמה שיכלו.
פעם אחת, תוך כדי שהיה עם קבוצה כזאת, הואשמו חברי הקבוצה בגניבה, וכתוצאה מכך כולם הושלכו לכלא. שני האחים, מתוך אמון בחפותם ובתקווה לסוף טוב, ישבו בשקט.
במהלך אחר הצהריים קם רבי אלימלך להתכונן לתפילת מנחה.
“מה אתה עושה עכשיו?” שאל אחיו.
“אני מתכונן למנחה”, השיב רבי אלימלך.
“אותו אלוקים שציווה אותך להתפלל ציווה אותך לא להתפלל בחדר שאינו מתאים לתפילה!” “אח יקר”, יעץ הרב זושה, “אסור להתפלל בתא הזה כי שם בפינה דלי מלא מי ביוב ,מה שהופך את החדר הזה ללא מתאים לתפילה”.
מדוכדך, ישב רבי אלימלך הקדוש ובכה.
“למה אתה בוכה?” שואל רבי זושע. “זה בגלל שאתה לא יכול להתפלל?”
זה כך, השיב לו רבי אלימלך.
“אבל למה לבכות?”, המשיך הרב זושה. “האם אינך יודע שאותו הקב”ה אשר ציווה עליך להתפלל, גם ציווה עליך לא להתפלל אם החדר אינו מתאים לתפילה? בכך שלא מתפללים בחדר הזה נוצר חיבור לה’. זה נכון, זה לא הקשר שחיפשת. אם באמת רצית קשר אלוקי, אז אתה יכול לשמוח שהקב”ה נתן לך את האפשרות לקיים ממש עכשיו את חוקיו, לא משנה איזה מהם”.
“אתה צודק אחי!”, קרא רבי אלימלך וחייך לפתע. רבי אלימלך אחז בזרועו של אחיו והחל לרקוד משמחה על קיום מצוות אי התפילה במקום לא מתאים.
השומרים שמעו את המהומה ובאו בריצה. כששני האחים, בעלי זקנם הארוך והזיזיות הגולשות, , שאלו הסוהרים את האסירים האחרים מה קרה. “אין לנו מושג!” הם ענו מבולבלים. “שני היהודים האלה שוחחו על דלי המים המלוכלכים בפינה כשלפתע הגיעו למסקנה משמחת והתחילו לרקוד”.
“האם זה נכון?” השומרים גיחכו. “הם שמחים על הדלי המלוכלך? אנחנו נראה להם!” והוציאו מיד את הדלי מהתא.
והאחים הצדיקים התפללו אז מנחה באין מפריע. . .
הבעש”ט, מייסד תנועת החסידות אומר “כי בשמחה תצאו” – בשמחה אפשר להתחרר מכמה קשיים…
שבת שלום וחודש אדר שמח! הרב חיים מיכאל ביברפלד