כשטרגדית עגל הזהב פקדה את העם, המנהיג מתבקש לעזוב פגישה חשובה עם ה’ ולחזור לתפקידו. אנו נקרא השבוע:
“וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃”
אולם זמן קצר לאחר מכן, התורה במונחים דומים אבל בכיוון הפוך:
“וַיְדַבֵּ֨ר יְהֹוָ֤ה אֶל-מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ עֲלֵ֣ה מִזֶּ֔ה אַתָּ֣ה וְהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱלִ֖יתָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל-הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּ֠עְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה:”
חייב להיות קשר בין שתי ההצהרות המוזרות הללו. אולי ללמדינו:
משה רבינו נאלץ “לרדת” מרמתו הרוחנית הגבוהה, שאליה הגיע לאחרונה, כדי להתעמת עם הרוע שאחז בעם, להתמודד איתו ולסלק אותו. אולם ה”ירידה” הזו אפשרה לו לעבור לשלב הבא ולקבל את ההוראה, למהר ולעלות. משה רבינו נאלץ לחוות את ה”ירידה” כדי לפגוש את האנשים במקומם הם ולהוביל אותם חזרה מעלה.
זהו מצב שכולנו מתמודדים איתו בשלב מסוים בחיינו; או שאנחנו נשארים תקועים או שאנחנו מתמודדים עם הבעיה, עוסקים בה ובסופו של דבר יוצאים טובים או גבוהים יותר מאיך שהיינו קודם.
רעיון זה יכול לחזק אותנו כך שהלוואי וב”ה נוכל להתקרב בעוד מועד לסיום תקופת שפל גלובלי בה אנו נמצאים עתה. מי יתן ונוכל לצאת מהמגיפה הנוכחית כאנשים טובים יותר.
שבת שלום!
הרב חיים מיכאל ביברפלד