כשר…אבל רשע – שבת קודש פרשת שלח לך

השבוע מתחילים לקרוא על המרגלים:

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם

רש"י אומר על הדיווח המעוות של המרגלים: "רשעים אלו ראו מה קרה למרים כי היא דיברה לשון הרע ולא למדה מזה דבר…".

אולם, רק שני פסוקים יותר מאוחר, נראה שרש"י חוזר בו מדבריו  באומרו "באותה שעה היו כשרים".

אז איך?  רשעים או צדיקים?

בואו ננסה להסתכל לתוך החיים האמיתיים. בעולם הרפואה המודרני של ימינו אנו יודעים על כמה תהליכים המתפתחים עמוק במערכת מח העצם של האדם ולעיתים מותירים אותו למשך שנים רבות ללא תסמינים לחלוטין. עם זאת, אם מסיבה כלשהי אותו אדם יעבור בדיקת מח העצם, המחלה תתגלה. (ולפעמים זה יהיה מציל חיים).

נחזור לרש"י:

רש"י הראשון קובע כי עבור המרגלים – להיות עדים ל"פרשת מרים" ולא ללמוד ממנה להיזהר מאוד מלשון הרע היה סימן (מוקדם) של רשעות. עם זאת, התנהגותם באותה תקופה עדיין הייתה  כשרה. אם המרגלים היו מבחינים בהתנהגותם ה"קצת" מוטעית כבר אז, אולי ארבעים שנה במדבר היו  נמנעות.

לא מסיבות היסטוריות גרידא אנו  קוראים את פרשת השבוע .  עלינו להפיק ממנה רווח מוסרי. אני מרגיש שכאשר אנו קוראים את פרשת השבוע, טוב נעשה אם נסתכל כל הזמן אל תוך האני העמוק ביותר בתוכנו – ונסתכל שמא יש בו איזשהו "כיס רשע" קטן שמנסה להכריע אותנו.

ואם נגלה אותו בעוד מועד, ניווכח שזה לגמרי בר ריפוי.

שבת שלום הרב חיים מיכאל ביברפלד