ההערכה (השגויה) של קורח – שבת קודש פרשת קורח

המדרש אומר לנו: “קורח היה פיקח. מה הוא ראה בשטויות האלה?”

אחד ההסברים הוא שהוא חזה שנינו שמואל  יהפוך לנביא משפיע וקדוש, ובכך הסתמך על ה”ייחוס העתידי” שלו  שיגן עליו. המדרש מניח שקורח היה פיקח. למען האמת, ולאחר שקראתי את הפרשה מספר רב של פעמים, הייתי תמה על מעשיו בכלל, אבל על הפסוק הבא בפרט:

וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כׇל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהֹוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהֹוָֽה

משה רבינו מציע בתשובתו:

זֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶ֣ם מַחְתּ֔וֹת קֹ֖רַח וְכׇל־עֲדָתֽוֹ׃

וּתְנ֣וּ בָהֵ֣ן ׀ אֵ֡שׁ וְשִׂ֩ימוּ֩ עֲלֵיהֶ֨ן ׀ קְטֹ֜רֶת לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ מָחָ֔ר וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הַקָּד֑וֹשׁ רַב־לָכֶ֖ם בְּנֵ֥י לֵוִֽי

קורח ידע בדיוק איך משה רבינו הזהיר אותו על  הסכנה הטמונה בטיפול בקטורת. למה הוא לקח את הסיכון  בהתנגשות חזיתית עם בן דודו שהרי זה הוציא את העם ממצרים לאחר שהוריד  את עשר המכות, דאג לקריעת ים סוף וההכריז על עשרת הדיברות, תשע מהן באופן אישי.  האם הוא לא חשש שזה עלול להסתיים  עבורו ופמלייתו באסון? הרי חישוב בין סיכון ותגמול צריך להיות הדבר החשוב ביותר במוח של “אדם חכם”!

שנים רבות לאחר מכן הורה ה’ לנביא שמואל להדיח את שאול המלך מתפקידו. ברור שה’ החליט לשים קץ לכהונתו של שאול. עמדתו נהפכה ל”בלתי נסבלת”.

אולם  שמואל ליווה אותו בצאתו מהתפקיד (כדי להביך אותו מול הקהל הרב), אלא שאול המשיך לשלוט  בעמו עוד במשך למעלה משנתיים. בסופו של דבר הורה הקב”ה שוב לשמואל, ואמר לו:

 תפסיק להתאבל על שאול ותמשיך בשליחות להכתיר את דוד, שאכןמונה אז למלך הבא.

נראה שלפעמים יש  אפילו רצון אלוקי ברור, בחמלתו כלפינו בני האדם, “להקל” על גורלנו.

קורח אולי חישב את העובדה שאם הקטורת וה- 250 שותפי לדרך  שלו, זו תהיה מבוכה להרבה אנשים ושבעקבת זאת אולי הקב”ה, אחרי הכל,  לא יעשה את זה. למעשה, נראה שלא רק קורח יכול היה לחשוב כך, אלא שאפילו משה רבינו, כפי שעולה מהפסוק הבא, שקל את האפשרות שבה ערער׃

וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם

“.ברור שלמרות שמשה רבינו ידע על אופיו הלא צודק וה”לא קדוש” של מרד קורח, עדיין לא היה בטוח שה’ ידחה את הצעתם.

אז כמו שאמרו חז”ל  קורח היה פיקח, הטעות שלו הייתה טראגית, אבל לא שגויה לחלוטין…

שבת שלום הרב חיים מיכאל ביברפלד