האם הכנסת אורחים היא  יותר חשובה מאשר השכינה…ז"ה  ההתגלות האלוקית?

שבת קודש פרשת וירא

וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃  

וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רׇץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה

וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ

בפירוש מדהים מסבירה הגמרא (שבת 127) את הפסוק הנ"ל:

אמר יהודה רב גדולה מהקבלת פני פני שכינה דכתיב (בראשית יח, ג) ויאמר (ה ') אם מצאתי חן אל נא תעבור.

זה הדהים רבים. איך יכול להיות חשוב יותר לקבל אורחים (במקרה זה אף אורחים שאברהם ראה בהם עובדי אלילים…) מאשר לקבל את ה' בעצמו? בהתחשב בכך שהתשובה ה"בסיסית" היא "ללמד אותנו את החשיבות של הכנסת אורחים", ברצוני להוסיף הרהור צנוע להסבר המקובל הזה:

לראות את אלוקים עשוי להיות המפגש החזק ביותר שאדם יכול לחוות. זו ההזדמנות היוצאת דופן "לראות" במה שאנו מאמינים. אולם הכנסת אורחים  מציעה גם אפשרות לגלות בהם את "צלם אלוקים" שבעזרתו ברא ה' את האנושות. זהו אתגר גדול יותר כי "צלם אלוקים" הוא אוצר נסתר בתוכנו. וצריך מאמץ גדול בכדי לזהות ולראות אותו. מימושו בדיוק הייתה מפעל חייו של אברהם אבינו, לגלות ולטפח עוד יותר את "דמות אלוקים" החבויה בתוך אורחיו ותלמידיו.

אם ננסה אנחנו לחקות אותו, נוכל לפחות לחולל שיפור צנוע בחברה שלנו.

שבת שלום ואיחולים טובים הרב חיים מיכאל ביברפלד