שבת חנוכה – פרשת מקץ
“אור המלחמה ואור השלום. יש דין בחנוכה שנראה לי מרגש ומעמיק. הרמב”ם כותב ש’מצוות אורות חנוכה יקרה מאוד. מי שאין לו כסף לקנות אורות צריך למכור משהו ולהיות מסוגל לקיים את המצווה’. אז נשאלת השאלה: מה אם יש לך רק נר אחד ביום שישי בצהריים? מה מדליקים אז – נר שבת או נר חנוכה? זה לא יכול להיות שניהם. ההיגיון אומר שמדליקים את הנר כנר חנוכה. הרי אין דין שאומר שצריך למכור או ללוות דבר. אבל הדין אומר שצריך להדליק כנר שבת אם לפני עומדת הבחירה. ולמה? תקשיב לרמב”ם : יש לנר שבת עדיפות כי הוא מסמל שלום בית. וגדול השלום כי כל התורה ניתנה בכדי להביא שלום לעולם. זכור: חנוכה מזכיר את אחד הניצחונות הצבאיים הגדולים בהיסטוריה היהודית. אולם ההלכה היהודית אומרת שאם נוכל להדליק רק נר אחד, אור השבת מקבל עדיפות, שכן ביהדות הניצחון הצבאי הגדול ביותר מקומו אחרי שלום בית. מדוע הייתה היהדות הציוויליזציה העתיקה היחידה ששרדה?כי העריכה את הבית יותר מאשר את שדה הקרב…” זוהי המחשבה יפה של לורד הרב סאקס זצ “ל.
המותר להוסיף?
נרות שבת קודמים אולי גם כי שלום בית מבוסס על היום ה”רגיל-הייחודי” בכל שבוע, שבת קודש שלנו. זה מפגיש את כל המשפחה מדי שבוע. חנוכה, לעומת זאת, מסמל את הימים ה”חריגים” והמופלאים בלוח השנה שלנו. הערכים שלנו מבוססים בעיקר על גילוי הייחודיות של כל יום “רגיל”, ורק אז אנחנו מתמקדים לקראת הימים והאירועים המיוחדים שבהם קרו ניסים.
ואכן, כפי שאנו אומרים שלוש פעמים ביום – “מודים אנחנו לך… על ניסיך שבכל יום עמנו” – אנו מוקירים את “הניסים והניסים היומיומיים…”
אז אולי נרות השבת קודמים, שכן הערכת יום השבת ה”משותף” השבועי קבוע הוא הבסיס לערכי המשפחה שלנו ולשלום ביתנו.
חנוכה שמח