פסח תשפ”ג / 2023
המילים הראשונות של ההגדה הן:
הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח.
לורד סאקס ז”ל תוהה: “איזה סוג של מארחים מציעים לרעבים טעם של סבל? זה אולי נראה מוזר, אבל למעשה זוהי תובנה עמוקה לגבי טבע העבדות והחירות. המצות מייצגת שני דברים: זה גם אוכל העבדים וגם הלחם שאכלו בני ישראל כשיצאו ממצרים לחופש. מה שהופך את לחם העוני ללחם החירות הוא הנכונות לחלוק אותו עם אחרים”.
אולי הסיפור הבא יכול לענות על השאלה של הרב סאקס בצורה אחרת:
אני זוכר סדר קהילתי שאבי זצ “ל הוביל במרכז הקהילתי של מינכן בשנות השמונים. זה היה מפתיע לראות כמה עשירים יושבים אחד ליד השני, יחד עם אנשים שהגיעו לסדר כי לא יכלו להרשות לעצמם את המצרכים הפשוטים ביותר לפסח; פניתי לאבי ושאלתי אותו על ההרכב המיוחד הזה של אנשים.
אבי אמר, “יכול להיות שהם מנהלים חיים שונים מאוד, אבל לכולם יש דבר אחד שמאחד אותם. כולם היו במחנות הריכוז. ובגלל זה כולם מרגישים מאוד נוח אחד בחברת השני”.
כאשר אנו מארחים את ליל הסדר שלנו (או בכל זמן אחר) אנו מנסים לגרום לאורחים שלנו להרגיש הכי טוב שרק אפשר. בליל הסדר – כשההגדה מתחילה בהצעה להזמין את “כולם” לארוחת ערב. היא ממשיכה ומזכירה לנו שלכולנו אז הייתה התחלה צנועה מאוד במצרים, שבה סבלנו מתנאים קשים וחיינו על “לחם העוני”.
ההתחלה הזו מעניקה לכל אחד ליד השולחן, ללא קשר ל”מעמד” הנוכחי שלו, הרגשה טובה של ביחד.
חג שמח ומועדים לשמחה
הרב חיים מיכאל ביברפלד