לספור אחרת
נקרא בשבת:
„וַיְדַבֵּ֨ר יְהֹוָ֧ה אֶל־מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃
שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כׇּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃
“מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כׇּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃
אבל זמן קצר לאחר מכן, משה רבינו מתבשר:
“פְּקֹד֙ אֶת־בְּנֵ֣י לֵוִ֔י לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כׇּל־זָכָ֛ר מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה תִּפְקְדֵֽם׃“
אז אם בכל זאת יש לספור את הלויים, מדוע הורה משה מלכתחילה לא לספור אותם? למה לא בבת אחת?
אולי בגלל שספירת הלויים צריכה לכלול את כולם “מגיל חודש”. השאר נספרו רק מגיל עשרים. מכל סיבה שהיא.
ספירה בו זמנית הייתה גורמת לשאר האנשים להרגיש “פחות חשובים”. הספירה הנפרדת מנעה את האפשרות להרגיש “נעלבים”…
אם צריך לתת לילדים (או למבוגרים…) פרסים שונים, כנראה שעדיף לא לעשות זאת באותו הזמן.
שבת שלום וחג שבועות שמח
הרב חיים מיכאל ביברפלד