בערב תשעה באב ראוי לזכור את הגמרא שמסבירה את הנסיבות שהובילו לחורבן ולגלות הארוכה. אנו לומדים ב(מסכת) יומא (ט ב):
אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת ? מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בּוֹ שִׂנְאַת חִנָּם. לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.
לכן, לאורך הדורות, חוקרים וצדיקים רבים היו עסוקים מאוד בתקופה זו של השנה בניסיון “לתקן” את הכשל הזה של “האופי הלאומי”. אבל איך?
ראשית, בואו נסתכל כיצד להבדיל, דת אחרת… ניסתה ללא הצלחה ליישם פילוסופיה שמעולם לא עבדה: הם דגלו שבמקרה של אדם “סטירה על הלחי הימנית, תציעו גם את הצד השני”…
קשה לדמיין שמישהו יוכל להשיג שלום על ידי שימוש בשיטה זו. להבדיל, אנו לומדים על הדרך שלנו לטפח יחסי אנוש מהסיפור הבא בבבא מציעא (83:1)
רבה בר בר תברו חביתא חביתא דחמרא דחמרא שקל ליה ליה הב להו גלימייהו גלימייהו אמר אמר אמר ליה ליה (משלי ב, כ) למען למען למען אמרו אמרו אנן יומא יומא וכפינן לן לן להכי אמר ליה אמר ב, כ) וארחות צדיקים תשמורת.
“הגמרא מספרת מקרה בו היה מעורב רב בר בר חנן: כמה סבלים שברו לו את חבית היין לאחר ששכר אותם להעביר את החבית. הוא לקח את גלימותיהם כתשלום עבור היין האבוד. באו ודיווחו לרב. אמר רב לרב בר בר חנן: תן להם את גלימותיהם. אמר לו רבן בר חח”ל: כן אמר לו רבן בר חחח? כתוב: “למען תלכו בדרך האנשים הטובים” (משלי ב, כ).
רב בר בר חנן נתן להם את גלימתם. אמרו הנושאים לרב: עניים אנחנו, עמלנו כל היום, אנו רעבים ואין לנו כלום. אמר רב לרב בר בר חנן אמר לו: לכו ותן להם את בר חנן כי אמר לו: הלך ותן להם את ברן החנן? לו: כן, כמו שכתוב: “ושמר דרכי צדיקים” (משלי ב, כ).”
במבט ראשון זה נראה דומה לגישת “לפנות את הלחי השנייה”. אבל ההבדל ברור ומשמעותי.
הסבלים ורבא בר בר חנה לא נשאו טינה וזדון זה לזה. הייתה להם תאונה מצערת שיכולה הייתה “להתפתח” לסכסוך אישי. רב החליט שהדבר הנכון לעשות במקרה הזה הוא לעשות ברכה כפולה: לא לגבות מהם על החבית השבורה וגם לשלם להם על עבודתם הקשה, ולאפשר להם לשרוד. ודאי שזה יטפח מערכת יחסים טובה וטוב לב במיוחד (הוא בוודאי ידע שלרבא בר בר חנה – הלקוח – יש את האמצעים לשלם ומעבר לכך).
אם נפנה את הלחי השנייה לתוקף שלנו, כנראה שלא נשיג הרבה שלווה ואהבה, אבל שוב, נוכל לחפש שיטה בטוחה יותר…
קראנו בשמות (כג, ה)
כִּֽי-תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָ דף הבית
“אם אתה רואה את חמורו של אויבך תחת המשא שלו ואתה לא רוצה להרים אותו, אתה עדיין חייב לעזור להרים אותו.”
אז מדובר בזיהוי מצב שבו “האויב” שלנו תקוע וזקוק לעזרה. אז אתה צריך להתערב ולעזור מיד. זה אולי לא יעשה הבדל גדול מיד, אבל בסופו של דבר זה ינטרל את האיבה ואט אט יקל על מערכת היחסים המתוחה…
בברכה חמה, איחולי חודש טוב וצום קל
הרב חיים מיכאל ביברפלד