לאחר שהנאצים פלשו לכפר הקטן קלויזנבורג ברומניה, הם החלו לחגוג את "תבוסתם" של היהודים באורח הסדיסטי הרגיל. הם אספו את היהודים במעגל במרכז העיירה ולאחר מכן הובילו את האדמו"ר שלהם, רבי יקתיאל יהודה הלברשטאם (1905-1994), אל המרכז. (הרבי נלקח לאושוויץ, שם נרצחו אשתו ו-11 ילדיו).
שומרי האס-אס החלו ללעוג ולהקניט את הרבי מקלויזנבורג, מושכים בזקנו ודוחפים אותו מסביב. החיילים השפלים כיוונו לעברו את רוביהם כשהמפקד החל לדבר. "ספר לנו, רבי" לעג הקצין, "האם אתה באמת מאמין שאתם העם הנבחר?"
החיילים ששמרו על היהודים שאגו בצחוק. אבל הרבי לא. בקול רגוע ענה בקול רם וברור: "בהחלט". הקצין כעס. הוא הרים את הרובה מעל ראשו והוריד אותו על ראשו של הרבי. הרבי נפל ארצה. היה כעס בקולו של הקצין. "אתה עדיין מאמין שאתם העם הנבחר?" הוא שאג.
שוב הנהן הרבי בראשו ואמר: "כן, אנחנו". הקצין כעס. הוא בעט לרבי בסנטר וחזר. "יהודי טיפש שכמותך, אתה שוכב כאן על הארץ, מוכה ומושפל, בשלולית דם. מה גורם לך לחשוב שאתם העם הנבחר?" ענה הרבי, פיו מכוסה בדם. "כל עוד אנחנו לא ולא נהיה אלה שבועטים, מכים ורוצחים אנשים חפים מפשע, אנחנו העם הנבחר".
בעת שהוא ניסה לעצור את הדימום מפצעיו הבטיח לעצמו שאם אי פעם ישרוד את השואה, הוא יקים בית חולים יהודי מיוחד, כשר למהדרין שישרת את כולם, ויעניק טיפול רפואי ללא הבדל אתני או דתי!
הרבי שרד את המלחמה והגיע לאמריקה, שם נישא בשנית, היו לו שוב ילדים, ובנה תנועה
חסידית גדולה. נאמן לאמונה שלו, הוא יזם ובנה מהיסוד את בית החולים לניאדו היפהפה בשכונה החסידית שלו בנתניה, אשר מטפל בכבוד ובמומחיות רפואית גם ביהודים וגם בערבים מה"גדה המערבית" הסמוכה…
בברכה ואיחולים לשלום על ישראל בע "ה ובמהירה בימינו הרב חיים מיכאל ביברפלד