הסיפור הבא הדהים אותי כשקראתי אותו לפני שנים, והשנה כשאנחנו מצפים לפסח בעוד 6 מיליון יהודים חיים תחת איום של התקפה על בתיהם ומשפחותיהם. אני חושב שזו תזכורת
הולמת להיסטוריה היהודית – ולתקווה.
האדמו"ר מבלוזשוור היה בברגן בלזן והיה נחוש בדעתו לחגוג את חג הפסח בענן האפל הזה. איכשהו הוא הצליח בנס לקבל את אישור המפקד לקבל שק קטן של קמח במקום לחם לפסח הקרוב. יחד עם עוד ארבעה גברים הם הצליחו לבנות תנור פרימיטיבי ולאפות מצות בתוך חוסר התקווה. רגע לפני יום טוב, אותו מפקד שינה את דעתו והתפרץ בסערה לצריפים, ניפץ את ה"תנור" וגרם למעט המצות שיכלו לאפות ליפול ארצה.
הם הצילו כמה חתיכות קטנות מאוד והרגישו שהרבי הקדוש, המייצג את כולם, בהחלט יזכה לאכול אותם.
הרבי קרא את ההגדה מזיכרון והם שרו יחד, מעבירים את עצמם לעולם אחר, עליון.
זמן קצר לפני אכילת המצות, נשמע קולה הקלוש של אישה צעירה בדממה עם הפנייה הלבבית הבאה.
"מטרת הערב הזה היא 'והגדת לבנך' – להעביר את ההיסטוריה המדהימה של עמנו. אני מציעה בענווה שבני הקטן, למרות שהוא עדיין קטין, יאכל את המצות. הייתי רוצה שהוא יידע לזכור שאפילו בברגן בלזן יהודים אכלו מצה".
ואכן, הרבי הורה שהילד יאכל את המצה במקום עצמו.
לאחר המלחמה נודע לרבי שאשתו וילדיו נרצחו במחנות.
זמן מה לאחר מכן הציעו חסידיו שידוך לרבי. התברר שזו אותה אישה שביקשה לתת את המצה לבנה……
הרבי ציין כי התרשם מכך שגם בחוסר תקווה, אישה המשיכה לחלום ולהאמין בדורות הבאים שלה ולחשוב כיצד יזכרו אותם כאשר הם יהיו יום אחד אנשים חופשיים.
לא רק שהם נישאו, אלא שהרבי גם אימץ את בנם באופן רשמי.
הרי הבן הזה המשיך את מורשתו וכיהן כרבי קהילתו בניו יורק לאחר שנפטר כשלושים שנה
לאחר מכן!
חג פסח כשר ושמח
איחולים לבביים!
הרב חיים מיכאל ביברפלד