הזמנות לשעות הלילה המאוחרות… והרהרים על סדר פסח
המילים הראשונות של הסדר (לאחר קידוש) הן "ה לחמא עניא":
הָא לַחְמָא דִּי אַבְהָתָנָא אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח."
זה נראה מוזר. כי אנחנו כבר בבית, ליד השולחן. את מי אנחנו מזמינים עכשיו? מי יכול לשמוע את ה"הזמנה" שלנו – חוץ מהאנשים שכבר איתנו? אולי זו לא הזמנה לארוחת ערב. אדרבא, זו הזמנה לכל מי שרוצה להשביע את רעבונו לעוד ידע, לסיפוק הנשמה ולא (רק) הגוף הפיזי… אז המילים הראשונות של הסדר הן: הבה נפתח את בית. בית, בו כל אחד יכול להביע דעה, לדון ולהציע את מחשבותיו בערב הסדר.
או אולי תשובה – בצורה יותר גשמית:
המשפחה מתאספת באותו ערב, במיטב בגדיה, סביב שולחן ערוך בצורה הכי פורמלית – עם הכלים הכי יקרים שיש לנו, עם גביעי כסף וכו' – בצורה כה טקסית שכמה מאיתנו עלולים לאבד את התיאבון. אנחנו רגילים לאכול בסגנון הרבה פחות "רשמי".
לכן עורך הסדר אומר מיד: "מי שרעב שיבוא ויאכל" כדי ש"הסגנון הפורמלי" לא ישפיע על מצב הרוח שלנו ויאפשר לנו להתנהג בצורה רגילה ונעימה…" רשמי – אבל נורמלי"…
אחרי אמירת המא נשתנא קוראים: עבדים חיינו לפרעה במצרים
עֲבָדִים הָיִינוּ בְּמִצְרָיִם בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ חֲזָקָה חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הוּא אֶת אֶת אֲבוֹתֵינוּ, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ.
בסדר קהילתי במינכן שאלתי פעם את אבי (הרב פנחס ביברפלד זצ"ל): "אי אפשר להשוות היום את התפשטות העבדות עם מימדיה בעבר אז כיצד אפשר לומר: " וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הוּא אֶת אֶת אֲבוֹתֵינוּ, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ."?
הוא השיב: "כל רעיון החירות עלה רק דרך המאורע הייחודי של יציאת מצרים. ואם המושג הזה לא היה תופס אז, מי יודע מתי או אם הוא היה נקלט על ידי האנושות. האם אברהם לינקולן היה דוגל בו? האם העבדים האמריקאים היו משתחררים ?האם נלסון ומנדלה היה ממשיך להיות בכלא רובן איילנד?".
ממשיכים לקרוא על ערב סדר מיוחד בבני ברק:
מַעֲשֶׂה אֱלִיעֶזֶר אֱלִיעֶזֶר יְהוֹשֻׁעַ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן וְרַבִּי עֲקִיבָא עֲקִיבָא וְרַבִּי בִּבְנֵי וְהָיוּ וְהָיוּ עִלָּהּ דֵיהֶם הִגִּיעַ קְרִיאַת קְרִיאַת קְרִיאַת שְׁמַע שְׁמַע.
הסיפור אינו אומר לנו דבר על תוכן הדיון שלהם. אז מה מטרת הסיפור?
אולי זה מעביר מסר ברור לגבי אופיו של לילל הסדר. זה מלמד אותנו שהוויכוח, הדיון, השיחה – הם חלקים חשובים מאוד של הערב. חלק השיחה צריך להיות כל כך מרתק שאנחנו אפילו לא שמים לב שהלילה נגמר ובוקר חדש עלה.
איחולים ליום טוב שמח וטוב
הרב חיים מיכאל ביברפלד