בפרשת וישב (בראשית ל״ז, ג–ד) אנו קוראים את סיפור יעקב אבינו, יוסף ואחיו:
וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־יוֹסֵף֙ מִכׇּל־בָּנָ֔יו כִּֽי־בֶן־זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃
וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי־אֹת֞וֹ אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכׇּל־אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹת֑וֹ וְלֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּר֥וֹ לְשָׁלֹֽם׃
מדוע חשוב לספר לנו שיעקב אבינו – במשך שנים רבות! – הכין עבור יוסף בגד מיוחד
מצמר משובח?
האם אין זה פרט שולי וזניח בחיי משפחה?
אולי כך:
העובדה שליעקב היה מקום מיוחד בלב עבור בן רחל – אשתו האהובה שנפטרה צעירה – הייתה מובנת לאחים. אהבה אינה תמיד נשלטת, ואנו יודעים זאת.
אך העובדה שהאב אפשר – באמצעות הענקת הבגד המיוחד – לכל המשפחה לראות ולהרגיש את אהבתו המיוחדת ליוסף, הייתה הגורם שהצית את השנאה שהחלה להתפתח בלב האחים.
הלקח עבורנו:
בתוך המשפחה הגרעינית, זה טבעי לחלוטין שלפעמים יש יותר חיבה לאחד הילדים. בדרך כלל זה אינו יוצר בעיות מיוחדות.
אבל כאשר מתחילים לבטא בגלוי את ההעדפה הזו, הדבר עלול לעורר קנאה ולפגוע בהרמוניה של כל המשפחה.
בברכה,
שבת שלום וחנוכה שמח!
הרב חיים מיכאל ביברפלד