הרעיון שאדם יכול לחוות רגשות מעורבים באמת הוא רעיון חדש יחסית. עד למאה העשרים סברו רבים כי רגשות חיוביים ושליליים מופיעים בזה אחר זה בלבד, וכי אין האדם מסוגל לחוש שמחה וצער בו־זמנית.
בשנות השישים החלה הפסיכולוגיה להצביע על אפשרות של חוויית רגשות חיוביים ושליליים בעת ובעונה אחת. מדעי המוח חיזקו תפיסה זו, כאשר נמצא כי רגשות חיוביים ושליליים קשורים לפעילות באזורים שונים במוח, ולכן יכולים להתקיים יחד.
בפרשת השבוע אנו קוראים:
וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כׇּל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם
חז״ל נחלקו בהבנת תחושותיו של יתרו. משמעות הפסוק הפשוטה היא שמחה, אולם במדרש נאמר שגופו נתמלא חדודין – צמרמורת – והוא חש צער על חורבן מצרים.
מכאן אנו למדים כי יתרו חווה בו־זמנית שמחה וצער.
לא אחת אנו מוצאים בפרשת השבוע לקח עמוק לחיים –
ולעיתים הוא טמון במשמעות הכפולה של מילה אחת בלבד.
מי ייתן, ובעזרת ה׳, יזכה האדם לרגעים רבים של שמחה טהורה.
שבת שלום ובברכה חמה
הרב חיים מיכאל ביברפלד