המונח “גלישת לשון פרוידיאנית” נקרא על שמו של הפסיכולוג הווינאי היהודי פרופסור זיגמונד פרויד. למעשה, ייתכן שהמונח נטבע כבר לפני יותר ממאה שנה קודם דווקא על ידי הגאון מווילנא זצ”ל…
למה הכוונה?
השבוע נקרא בפרשת תולדות כיצד רבקה אמנו הורתה ליעקב להתחזות לעשו – ע”מ לקבל את ברכותיו של יצחק. יעקב מאזין לרבקה אמו ואומר :
“וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֔ב אֶל־רִבְקָ֖ה אִמּ֑וֹ הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק׃אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֙נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה
אך הגאון מווילנה מדקדק במילה מסוימת, בבקשתו של יעקב
“אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֙נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ”
אומר הגר”א : אם יעקב היה באמת חושש להיחשף, הוא לא היה משתמש במילה “אולי” אלא במילה “פן”. שכן בלשון הקודש, פן היא המילה הנכונה כשחוששים מפני דבר כלשהו.
מכך שיעקב אבינו השתמש במילה “אולי” ניתן לראות שיעקב אבינו רצה ללכת בעקבות דבר אמו, אך עמוק בלבו לא רצה לרמות וקיווה להתגלות על ידי אביו.
ואכן, יעקב אבינו מתואר על ידי הנביא מיכה כנושא האמת; “תיתן אמת ליעקב”
אולי צריך לשנות את המונח ולכנותו “גלישת לשון ווילנאית”….
שבת שלום וחודש כסלו טוב
הרב חיים מיכאל ביברפלד
CMB