דבר תורה – פרשת וישלח

וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃ 

נקרא השבוע שכאשר נודע ליעקב כי עשיו ניגש אליו עם 400 "אנשים", "יעקב היה מאוד מפוחד ועצוב; לפיכך חילק את האנשים שהיו עמו, וכן את הבקר והעדר והגמלים, והכריז: "אם יבוא עשיו למחנה אחד ויכריע אותו, המחנה הנותר ימלט".

מעניין שרק לפני כמה שבועות קראנו את אשר ה' אמר לאברהם אבינו:

אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־ה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃

אז –  כאברהם אבינו פחד (מפני המלכים שזה עתה הוא הביס), ה' הרגיע אותו: אל תפחד. אולם במקרה של יעקב אין "תשובה" כלל לפחדיו ועליו להתכונן למפגש (להציע לעשיו מתנה, להתפלל ולהתכונן להילחם כמוצא אחרון…) האם נוכל למצוא תשובה מדוע הקב"ה הרגיע את אברהם אבל לא את יעקב?

אולי יש הבדל בין "פחד" ל"פחד בונה"? אברהם אבינו פחד ממשהו שלעולם לא היה קורה. המלכים לא היו מסוגלים או לא התכוונו לחדש את המלחמה נגדו. וכך ה' מרגיע אותו: "אל תפחד". במקרה של אברהם אבינו הפחד היה "בזבוז אנרגיה".

במקרה של יעקב, החשש היה לגיטימי וחיובי. זה הניע אותו להתכונן בשלושת הדרכים (שנזכרו לעיל). זהו "פחד בונה" המוביל לפעולה. הפחד עזר להפיג את המתיחות ארוכת השנים בין יעקב אבינו לעשיו!

!שבת שלום

הרב חיים מיכאל ביברפלד