בפרשת השבוע, פר’ אמור, אנו קוראים על הימים הנוראים. וכן על חג סוכות; אתרוג בהיותו אחד מארבעת המינים, אותם סוגי הצמחים המוזכרים בתורה כרלוונטיים לחג הסוכות. כולנו מעריכים אתרוג יפה.
הרב ישראל מאיר כגן, הנודע בכנויו “החפץ חיים” – על שם יצירתו הראשונה – היה מלומד, אתיקאי, סמכות רבנית של היהדות האורתודוקסית. החפץ חיים טבע פעם משל יפה: איש צנוע תושב כפר הלך לעיר לקנות אתרוג יפה לחתנו, הוא תלמיד חכם. הוא הצליח וקנה אתרוג ממש יפה.
כשחזר איתו לכפר שלו, הוא הראה אותו לשכנו. האתרוג מצא מיד חן בעיניו וזה הציע לקנות ממנו חצי אתרוג במחיר ששילם עבור כל האתרוג. בן הכפר הסכים, חתך חצי מהאתרוג שלו ונתן אותו לשכנו. כשנתן לחתנו את חציו השני של האתרוג, כעס החתן מאד , הוא לא ידע אם לצחוק או לבכות. אבל בן הכפר לא הצליח להבין את התגובה, כי אחרי הכל אפילו הרב קבע קודם שזה אתרוג ממש יפה!
אמר החתן: “הלוואי והיית מביא לי אתרוג פשוט שהוא שלם ולא חצי אתרוג יפה שהוא אבל חסר ערך”.
החפץ חיים אומר שלפעמים אנו מוצאים אנשים שהם מתנהגים למופת בקיום מצוות כלפי ה’, אך לוקים בהרבה בקיום המצוות שבין אדם לאדם. האנשים האלה הם כמו חצי אתרוג שהוא אמנם יפה אך בצורה זו נטול ערך.
כמו במשל שלנו, עדיף אתרוג פשוט אך שלם, כך קיום מצוותינו עדיף קיום פשוט אך שלם, הן ביחס שבין אדם לה’ והן בין אדם לאדם.
ברוח זו, אני מאחל שבת שלום הרב חיים מיכאל ביברפלד