בפרשה זו אנו למדים שאברם נוסע למצרים בגלל הבצורת בארץ ישראל:
וַיְהִ֥י רָעָ֖ב וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֙יְמָה֙ שָׁ֔ם כִּֽי-כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ׃
וַיְהִי כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב מִצְרָ֑יְמָה אֶל-שָׂרַ֣י הִנֵּה-נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י יְפַת-מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃
וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ׃
עכשיו אנחנו שואלים את עצמנו:
למה אברם חשב על זה רק עכשיו? האם הוא לא ידע את העובדות עוד כשיצא לדרך?
הרבי מרוז’ין אומר: יש יופי ויש יופי אמיתי. יופי הוא כאשר אדם נראה יפה בבית, באווירה נוחה וכו’. יופי אמיתי הוא כאשר אדם נראה יפה בכל הנסיבות. אברם אמר לשרי: עכשיו כשאנחנו במדבר, בנסיבות קשות, אני יודע שאת בעלת יופי אמיתי.
במיטב הברכות לשבת ממש יפה! הרב חיים מיכאל ביברפלד