פרשת נח מתחילה ב:
אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת-הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ-נֹֽחַ׃
רש"י מצטט את חז"ל בפירושו לפסוק זה:
"יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ דּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לְשֶׁבַח, כָּל שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיָה בְדוֹר צַדִּיקִים הָיָה צַדִּיק יוֹתֵר; וְיֵשׁ שֶׁדּוֹרְשִׁים אוֹתוֹ לִגְנַאי, לְפִי דוֹרוֹ הָיָה צַדִּיק וְאִלּוּ הָיָה בְדוֹרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לֹא הָיָה נֶחְשָׁב לִכְלוּם"
יש הרבה הסברים למה צריך לנסות לראות הערכה חיובית ("נח היה אדם צודק") ולגלות בה משהו שלילי… אנחנו יודעים מחז"ל שלשם שניתן לאדם יש משמעות עמוקה בחייו של אותו אדם. . נח – השם – פירושו איש נעים היכות. נח היה איש נעים נפש, וככזה קראנו בסוף הפרשה בשבוע שעבר:
וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃
לשמו של אברהם אבינו יש משמעות אחרת. חז"ל אומרים לנו שהמילה אברהם היא שילוב של (אב-המון-(גויים, כלומר "אביהם של אנשים רבים"). מנהיג חייב להיות בעל יכולת להנהיג, להדריך, להאציל ולעיתים לדגול במאבק שלו.
כידוע מהחלק האחרון של בראשית, לאברהם אבינו היו את כל התכונות הללו. אולם נח, צדיק גדול, כדברי התורה, היה איש "נעים". (ואכן, אנו למדים בפרקי אבות: למי חביבים רעיו, חסד הקב"ה.) הדעה ה"מזלזלת" לעיל אינה חלה על נח כאדם פרטי, שהתורה מתארת אותו בבירור כ"צדיק". אלא מדובר בהצהרה על היכולת להנהיג. בהקשר זה היו כאלה מבין חז"ל שקבעו כי נח, אילו היה חי אז, לא היה אדם חשוב בדורו של אברהם אבינו. אדם (פרטי) יכול להיות צדיק על ידי זה שהוא נעים עם אחרים. מנהיג חייבות להיות לו (בנוסף) תכונות אחרות כדי להיות מסוגל להנהיג ביעילות.
שבת שלום
הרב חיים מיכאל ביברפלד