דאגה כפולה…

שבת קודש פרשת וישלח

התורה מספרת שכאשר יעקב שמע שעשיו מתקרב אליו עם 400 איש, הוא נבהל מאוד והדבר הטריד אותו מאד. רש"י מסביר שהביטוי הכפול של פחדו של יעקב מלמד שהוא גם פחד להיהרג וגם להרוג אחרים אם עשיו יתקוף אותו. בהחלט מובן שיעקב פחד להיהרג. הרי הדין קובע (סנהדרין 72א) כי מותר להרוג רודף מתוך הגנה עצמית,

"הַבָּא לְהֹרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ"

אז למה הוא פחד להרוג אחרים?

המשל הבא עשוי לעזור להסביר זאת: פעם למלך היה אסטרונום מוכשר מאוד שעזר לו לחזות את העתיד. כמו לעתים קרובות  בימי קדם, מישהו בחצר המלך היה נגד האסטרונום, והמלך היה משוכנע שעליו להרוג את האסטרונום. האסטרונום שמע את השמועה על תוכניתו של המלך "לחסל" אותו, ובפגישתם הבאה שאל המלך את יועצו האסטרונומי: "מה אתה חוזה בעתיד הקרוב?", ועל כך השיב האסטרונום: "אני יכול לראות שהוד מלכותו ואני – שנינו נמות באותו היום…"

מיותר לציין שהמלך דחה ללא הגבלת זמן את התוכנית להרוג את האסטרונום.

עכשיו נחזור לפרשה. המהרי"ל דיסקין (רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין, תרנ"ח-תרנ"ח) מביא את רש"י הכותב (כ"ז, ל"ה) שרבקה התנבאה ששני בניה – יעקב ועשיו – ימותו שניהם באותו היום.

"גם שניכם.  וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בָּהּ וְנִתְנַבְּאָה שֶׁבְּיוֹם א 'יָמוּתוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּפֶרֶק לְאִשְׁתּוֹ."

לכן, יעקב חשש שאם יותקף, הוא עלול להרוג את עשיו, מה שיביא למותו המיידי.

וכך מתברר מדוע יעקב רצה שעשיו יחיה עוד הרבה זמן…

ברכות חמות ושבת שלום

הרב חיים מיכאל ביברפלד