זה בער במשך שמונה ימים. ומה הלאה?
כאשר אנו מדליקים את הנרות בחנוכה, אנו עושים זאת כדי להנציח את נס מיכל השמן הטהור הקטן “ליום אחד” שהאיר את המנורה בבית המקדש במשך שמונה ימים.
נהדר. אבל למען האמת, זה לא נראה כמו נושא כל כך חשוב. (מבחינה הלכתית, בהיעדר שמן “נקי” מותר היה להשתמש בשמן “טמא”) אז מה הטעם?
הקשבתי פעם לאבי זצ”ל דבר על זה. הוא אמר שהעניין הוא לא השמן. העניין היה הרבה יותר עמוק. לאחר שהשתלטו מחדש על הבירה ירושלים, החשמונאים נכנסו לבית המקדש. הם לא היו בטוחים אם זה היה עדיין בית המקדש – מקום שבו עדיין שוכנת השכינה, הנוכחות האלוקית, או ש”איבדה” את קדושתה המיוחדת, כפי שארע יותר מ-100 שנים מאוחר יותר.
בהתבוננות מדויקת באור המיכל הקטן שנשרף במשך שמונה ימים תמימים, ידעו שהשכינה “עדיין איתנו” והקשר ההדוק בין העם היהודי, עם ישראל, והקב”ה במקום הקדוש ביותר בירושלים עדיין קיים. .
האם אוכל להציע שגם אנחנו, כפרטים בעולם הקטן שלנו, נוכל להתבונן ולפעמים להרגיש “מיני נס” בחיי היומיום שלנו? כשזה קורה מדי פעם, זה מראה שזכינו לקיים קשר קרוב יותר עם הקב”ה.
בברכה, שבת שלום וחג חנוכה שמח
הרב חיים מיכאל ביברפלד