בעוד העולם הקתולי מתאבל על מותו של האפיפיור לשעבר בנדיקטוס, אני זוכר את הסיפור הבא:
זמן קצר לאחר שהגיע אבי רבי פנחס זצ “ל למינכן, ערכה הקהילה היהודית קבלת פנים לנציגי העיר – כדי להכיר ולברך את הרב החדש. ללא ידיעת אבי, היו גם כמה פוליטיקאים ונכבדי דת לא יהודיים, ביניהם הארכיבישוף של מינכן ופריזינג, יוסף ראצינגר, שלימים נודע בשם האפיפיור בנדיקטוס.
רב פנחס לא היה מרוצה כלל כי קבלת הפנים הייתה אמורה להתקיים בבית הכנסת המרכזי ברחוב רייכנברגר, ואמר: “אם הארכיבישוף יענד את הצלב הגדול שלו בבית הכנסת, אז אני אצטרך לעזוב”. הבישוף – ככל הנראה בעל עדינות וטאקט – החליט לכסות את הצלב שלו מתחת לגלימתו כדי למנוע את ה”תקרית” האפשרית הזו.
עכשיו הגיעה תורה של הבעיה השנייה. הרב אמר שאמנם ישמח לברך את ראש העיר ומכובדים נוספים, אך לא יוציא את המילה “ארכיבישוף” בפיו בבית הכנסת הקדוש. ראש הקהילה היה מודאג מאוד עד כמה זה ישפיע על היחסים עם השלטונות הגרמניים. כשהרב קם לדבר, הוא בירך את כל הפוליטיקאים הנוכחים לפני שפנה לארכיבישוף ובירך את “ד”ר ראצינגר, העמית מהפקולטה האחרת”. הארכיבישוף, שהבין את עדינות הניסוח והעריך את התואר, הסכים אתו עד כדי כך שבמכתב מאוחר יותר לרב פנה אליו באותו התואר.
זמן מה לאחר מכן אבי אמר לי שהם עדיין בקשר ומדברים זה עם זה מדי פעם. הופתעתי, כיוון שאבי בדרך כלל לא נטה להיות בקשר עם אישים פוליטיים – מה שרצינגר, באופן כללי, היה באותה תקופה. אבי ענה: “למעשה, אני גם לא יודע למה שמרתי על הקשר הזה. אבל לאחרונה התקשר אלי פעיל ישראלי להתלונן שהכנסייה הקתולית הגרמנית תומכת בפעילות מיסיונרית בישראל, היא משדלת אנשים במצוקה להמיר את דתם לנצרות”.
אבי קבע פגישה עם ד”ר ראצינגר והעלה את הנושא. האפיפיור בנדיקטוס (אז הארכיבישוף) אמר: “הרב ביברפלד, אתה חייב לדעת שבניגוד ליהדות, בנצרות יש לנו מנדט לנסות ולגייר כמה שיותר אנשים, זה בשבילנו מה ש’מצווה’ בשבילך. איך אתה יכול לבקש ממני לא לעשות את זה?” השיב לו הרב: “כן, אני מודע למה שאתה אומר. אבל אולי כדאי לך לשקול שלאחר השואה, בה נרצחו 6 מיליון יהודים על ידי הגרמנים כדאי לקחת הפסקה מהפעילות המסוימת הזו בקרב היהודים”.
בעקבות זאת הכריז הארכיבישוף כי יפסיק מיד לספק תמיכה כספית למיסיונרים הפועלים בישראל.
ברכות חמות
הרב חיים מיכאל ביברפלד