“וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם…”

שבת קודש פרשת תרומה

נקרא בשבת:

וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם (שמות כ”ה, ח).

חלק מהמפרשים העירו שצריך לקרוא בעצם: ואשכן על זה (במקדש) ולא “ביניהם”. התשובה הנפוצה היא שזה למעשה אינדיקציה לכך שה’ מציע לשכון “בנו” כבני אדם (בהתאם להתנהלות המוסרית שלנו).

אבל אם כן, מדוע מוזכר הדבר בקשר לבניית המקדש. הרי הרעיון של בניית מקדש (וכולם עודדו לתרום) נראה “מיותר” כאשר ה’ שוכן “בנו”?

אולי אנחנו צריכים להסתכל על זה הפוך:

כולנו נבראנו בצלם אלוקים. וגם אם אין לנו בית, אנחנו לפחות “שארית” מהבורא שלנו. הפסוק הנ”ל נועד להדגיש שגם אם אכן נבנה מקדש פורמלי, מקום מרכזי לתפילה ולקדושה, זה לא יפחית, ופחות מכך יבטל, את מרכזיותו של האדם כחלק מהקב”ה.

תמיד נהיה טבועים עמוק בתוכנו עם הצלם באלוקי שלנו.

בברכה חמה, איחולי חודש טוב  ושבת שלום

הרב חיים מיכאל ביברפלד