נקרא בשבת:
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם מוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם מִקְרָאֵ֣י קֹ֑דֶשׁ אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מוֹעֲדָֽי׃
שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כׇּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ שַׁבָּ֥ת הִוא֙ לַֽיהֹוָ֔ה בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם׃
אֵ֚לֶּה מוֹעֲדֵ֣י יְהֹוָ֔ה מִקְרָאֵ֖י קֹ֑דֶשׁ אֲשֶׁר־תִּקְרְא֥וּ אֹתָ֖ם בְּמוֹעֲדָֽם׃
בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַיהֹוָֽה׃
מובן שחגים כמו פסח מתוארים כנקבעים על ידינו. שכן התאריכים בפועל תלויים במועד שבו החליט הסנהדרין (המועצה העליונה) לקדש את החודש החדש (ולכן, תאריך תחילתו המדויק של כל יום טוב תלוי "בנו"). אולם – השבת היא כל שבוע באותו היום השביעי מיום הבריאה, ואינה תלויה בשום פעולה מצדנו או בסמכות כלשהי, אז מדוע הפסוק מזכיר את השבת כאילו נקבעת על ידינו?
אולי – זה כדי לומר לנו שאכן, השבת היא "מתנה" (יפה) שניתנה לנו. אבל מה שאנחנו עושים עם המתנה הזו, תלוי לחלוטין בנו. בין אם אנו נותנים לה גם את הרוחניות וגם החומריות שעושות אותה לשבת ה"אמיתית", ובין אם נשאיר אותה כ"יום חופש" פשוט. הכל תלוי רק בנו…
איחולים לשבת משמעותית
הרב חיים מיכאל ביברפלד