שלוש תלונות נגד טיפול בלתי הוגן – שתיים מקובלות על ידי ה’ ואחת נדחתה על הסף והמתלוננים נענשו
השבוע נקרא:
וַתִּקְרַ֜בְנָה בְּנ֣וֹת צְלׇפְחָ֗ד בֶּן־חֵ֤פֶר בֶּן־גִּלְעָד֙ בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה לְמִשְׁפְּחֹלֶת מְנַשֹּׁוּת מְנַשֹּׁוּת. נֹתָ֔יו מַחְלָ֣ה נֹעָ֔ה וְחֶהׇגְלָ֥ה וּמ וְתִרְצָֽה׃
וַֽתַּעֲמֹ֜דנָה לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה וְלִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ ֔ן וְלִפְנֵ֥י הַנְּשִׂיאִ֖ם וְכ–ל-הָעֵדָ֖ה פֶּ֥֖ ֽר׃
אָבִ֘ינוּ֮ מֵ֣ת בַּמְבָּר֒ וְה֨וּא לֹא הָיָ֜ה בְּת֣וֹךְ הָעֵ דַּעֲדַת־קֹ֑רַח כִּֽי־בְחֶטְא֣וֹ דף הבית
לִתּ֣וֹךְ מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ כּ אֲחֻזָּ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֥י אָב ִֽינוּ׃
משה רבינו הביא את הדבר לפני הקב”ה, ואמר הקב”ה:
כֵּ֗ן בְּנ֣וֹת צְלׇפְחָד֮ דֹּבְרֹת֒ נָתֹ֨ן תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֲחֻז אֲבִיהֶם וְהַֽעֲבַרְתָּ֛ אֶת-נַח לָהֶן׃
אז – טענת “חוסר ההגינות” התקבלה כאן.
בדומה לכך, רק לפני מספר שבועות קראנו על תלונה של מי שלא הורשו להשתתף בקרבן פסח כי היו טמאים בערב פסח. שוב, ה’ מקבל את הבקשה ונותן להם “פסח שני” כעבור חודש.
גם כאן מתקבלת טענת “חוסר ההגינות”.
בניגוד גמור, כשקורח התלונן שיש לקדם אותו כי “כולנו (כל כך) קדושים”, זה גרם לו ולחסידיו עונש חמור. מה ההבדל?
יש כמובן הבדלים רבים, דהיינו שבמקרה של ה”בנות” וה”טמאים” לא היה במעשיהם זדון וטינה. אבל אולי יש עוד נקודה שצריך לקחת בחשבון.
כאשר אדם (או קבוצה) מרגיש שלא ניתנו לו אותן הזדמנויות כמו לשאר הקהילה, זו תחושה הוגנת ולגיטימית ועלינו לטפל בה. אולם כאשר אדם או קבוצה פשוט רוצים שיתייחסו אליהם טוב יותר משאר הקהילה, כמו במקרה של קורח, אז זה ניזון ממרירות וקנאה. אין לכך הצדקה ו”אין בסיס לתלונה”.
לכולנו יש משימות שונות בחיים. ההבנה הזו יכולה לעזור לנו לנהל חיים נוחים יותר.
בברכה ושבת שלום
הרב חיים מיכאל ביברפלד