כאשר חיו בברלין כ־160,000 יהודים – רבים מהם כבר דורות אחדים, ומצאצאיהם רק
מעטים כל כך נמצאים היום כאן – וכאשר שוק הדיור בברלין עדיין היה נגיש במידה סבירה,
משפחות יהודיות רבות לא בחרו את דירתן רק לפי המיקום וגובה שכר הדירה. חשוב היה
גם אם הנהלת הבניין תסכים להקים סוכה במרפסת או בחצר הפנימית של הדירה
השכורה. אצל משפחות עדת ישראל היה זה מובן מאליו. כך קיבלנו את המסורת מדורות
.קודמים
אך מדוע חשוב כל כך להקים סוכה משלנו, כאשר יש גם כמה סוכות קהילתיות יפות
?ומסבירות פנים, שבהן אפשר להתארח מדי פעם ובשעות הפתיחה המיועדות לכך
קיום מצוות הסוכה הוא מקיף ביותר. בניגוד למצוות רבות אחרות, המקוימות באמצעות
עמדה מסוימת או מעשה מסוים, הסוכה מקיפה את האדם כולו – בכל גופו ובכל הווייתו,
במשך כל היום: בעת האכילה, בעת השהייה ובעצם החיים. אילו לא היה הדבר נשמע
. "כיתר לשון, אפשר היה כמעט לכנות את הסוכה "מוסד הלכתי פאר-אקסלנס
כשם שהסוכה פותחת את גגה, כך שמתוך הסכך הירוק יכולים אנו לראות את שמי
הכוכבים ולחוות באופן בלתי אמצעי את הבריאה, כך גם תפיסת עולמה של קהילתנו
מייצגת יהדות שומרת תורה ומצוות שאינה מתעלמת מהמדע וההשכלה הכלליים, האמנות
.והתרבות. לכך קוראים סינתזה של מסורת ומודרנה
היציאה מן הבית הקבוע והבטוח אל הסוכה, שלעתים חשופה לרוח, לעתים אף נעימה
ומלאת חמימות, אך תמיד זמנית וחולפת, מזכירה לנו שההגנה האמיתית אינה תלויה
.בארכיטקטורה גשמית או בעושר חומרי. זה מלמד אותנו ענווה
השהייה וההפסקה בתוך הסוכה הזמנית במהלך חג הסוכות מחזירות את האדם אל
הקרקע בתוך חיי היום־יום שלו. הסוכה נעשית כך סמל ליהודים הנטועים בעולם המודרני,
מודעים לחלופיותו, ובכל זאת חיים את יהדותם בטבעיות ובפשטות. לכך אנוקוראים: הזמני
.והנצחי
!שבת שלום וחג סוכות שמח