כאשר הרבי הראשון מסלונים נפטר, הותיר אחריו כמה צאצאים. כולם היו מלומדים ואדוקים. לחסידים הייתה החלטה קשה לקבל מי יהיה המתאים ביותר להחליף את הרבי שלהם כמנהיג הבא של התנועה הגדולה הזו. ההחלטה הסופית התבססה על הסיפור הבא:
אחד הנכדים היה ר' שמואל. הוא היה, כמו שאר בני המשפחה, תלמיד חכם גדול. היה לו גם דבקות מיוחדת למצוות חנוכה. ר' שמואל הצעיר קנה את מיטב הזיתים המיובאים, טחן אותם בבית, הכין את השמן והשתמש רק במנה הראשונה, הטהורה מאוד, לחנוכיית שלו. הקדשה זו למצווה נותנת לנו תובנה קטנה על אישיותו של הרב שמואל.
אך לא זו הייתה הסיבה שבגללה הוא נבחר לאדמו"ר החדש מסלונים. במקום זאת, האנקדוטה הבאה הייתה המניע המכריע למינויו:
פעם הלך ר' שמואל לבית סבו להדליק את החנוכייה בערב שבת חנוכה. זמן קצר קודם לכן הוא הכין בקפידה את החנוכייה שלו בבית ותכנן לחזור ולהדליק אותה לפני כניסת השבת. כשחזר הביתה, גילה שאורח הדליק בטעות את החנוכייה האהובה שלו. עכשיו כבר לא היה לו מספיק שמן "מיוחד". למעשה, לא היה שמן כלל, והוא נאלץ להשתמש בנר פשוט שמצא אי שם במטבח. הנר אפילו לא התאים בחנוכייה שלו. הוא נשאר רגוע ואמר: "אותו ה' שציווה אותנו להדליק נרות חנוכה, ציווה עלינו לא לכעוס, ובוודאי שלא אגרום צער לאורח אז הוא המשיך לחגוג את השבת בשמחה".
כך, אמרו חסידי סלונים המבוגרים, הראה את האישיות הנפלאה שהיתה לה ר' שמואל. אהבתו האמיתית לקב"ה ודאגתו הכנה לא להרגיז אף אחד, בשום פנים ואופן.
חג חנוכה שמח וחודש טוב
הרב חיים מיכאל ביברפלד