שבת קודש פרשת בחוקותי אנו קוראים בתחילת פרשת בחוקותי: אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃ וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃ - השאלה הפשוטה היא, מדוע אלוקים יצטרך לומר שאם אכן נתנהג על פי חוקי התורה ונקיים את כל המצוות הוא "לא ידחה אותנו".האם זה לא מובן מאליו שאם נשמר הכל - ה' יסתכל עלינו בחיוב ולא "ידחה" אותנו? הרמב"ן שואל את השאלה …
כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹקים עָשָׂ֖ה אֶת-הָאָדָֽם
האם כהן נכה יכול "לעבוד" בבית המקדש? כהן נכה מוזכר בפירוט רב בפרשת אמור. בעוד שהוא יכול לקבל הרבה מההטבות הניתנות לכהנים (הוא ב"שכר"), הוא אינו יכול לשמש כחבר צוות מן המניין בבית המקדש ומוגבל לפעילות מצומצמת ביותר. שאלה זו רלוונטית לנו במיוחד שכן אנו חיים בתקופה שבה נעשים מאמצים בכל תחומי החיים לאפשר ולעודד …
רבי יעקב (יענקלה) ויגננסקי ז"ל
בבית הכנסת הגדול במינכן היו מתפללים מדי יום ביומו שחרית,בשעה שבע ושלושים בבוקר. רוב המתפללים היו "בוגרי" מחנות ההשמדה, שחלק גדול ממשפחותיהם נרצחו בשואה. בחגים, בעת אמירת "יזכור" היו כמעט כל המתפללים (כמה מאות) אומרים יחד קדיש מתוך התרגשות רבה. בין הבאים לתפילה בקביעות, היה גם רבי יעקב (יענקלה) ויגננסקי ז"ל. יהודי יקר וחביב. ר' …
פסח תשמ"ד / 2024
הזמנות לשעות הלילה המאוחרות... והרהרים על סדר פסח המילים הראשונות של הסדר (לאחר קידוש) הן "ה לחמא עניא": הָא לַחְמָא דִּי אַבְהָתָנָא אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח." זה נראה מוזר. כי אנחנו כבר בבית, ליד השולחן. את מי אנחנו מזמינים עכשיו? מי יכול לשמוע את ה"הזמנה" שלנו - חוץ מהאנשים …
מחשבות לפני פסח…
הסיפור הבא הדהים אותי כשקראתי אותו לפני שנים, והשנה כשאנחנו מצפים לפסח בעוד 6 מיליון יהודים חיים תחת איום של התקפה על בתיהם ומשפחותיהם. אני חושב שזו תזכורת הולמת להיסטוריה היהודית – ולתקווה. האדמו"ר מבלוזשוור היה בברגן בלזן והיה נחוש בדעתו לחגוג את חג הפסח בענן האפל הזה. איכשהו הוא הצליח בנס לקבל את אישור …
הוא נכנס, הם יצאו…
שבת קודש פרשת שמיני / שבת החודש נקרא השבוע: וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ וַֽיְבָרְכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהֹוָ֖ה אֶל־כׇּל־הָעָֽם׃ התרגום מעברית לשפות זרות לא מצליח לזהות נקודה מאוד מעניינת במקור העברי. משה ואהרון נכנסו לאוהל. הגרסה העברית אומרת ויבוא, -ביחיד, מה שאומר שרק אדם אחד הגיע. אולם הפסוק ממשיך לומר ויצאו, ויברכו - ברבים, …
חיוך…
פורים התשמ"ד בעת הזאת, אנחנו מנסים לשמור על מצב רוח, לשמור על חיוך על הפנים - ואפילו לחלוק בדיחה עם חברים. אולם אני תוהה האם זה מתאים בשעת צרה להרבה אנשים בארץ ישראל? ובכן, אני חושב שכן. ויורשה לי לספר את הסיפור הבא כ"ראיה". הסיפור הבא קרה בבני ברק לפני למעלה מ-65 שנה: בשבת אחר …
הבנתי את הלקח מהפרשה הזו – אבל מאוחר מדי…
שבת קודש פרשת פקודי מעולם לא הבנתי מדוע חשוב לבזבז את "זמן התורה" היקר אלפי שנים לאחר האירוע על החשבונאות הכוללת את ה"מאזן" של התרומות וההוצאות ל"בניית המשכן". לפרשני התורה המסורתיים יש למעשה מעט מאוד מה להסביר לגבי החלק השני של פרשת השבוע. בעיקרו של דבר, זה תרגיל חשבונאי. כמובן שתמיד יש דרכים הרבה יותר …
לעשות או לא לעשות…
שבת קודש פרשת ויקהל פרשת שקלים - ערב ראש חודש אדר ב' אנו קוראים בשבת: וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃׃ שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהֹוָ֑הו. לֹא-תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּת ׃ הפסוק הראשון אומר שיש לעשות המצוות, אבל למעשה …
גישה חיובית…
שבת קודש פרשת כי תשא קראנו השבוע בהרחבה את הסיפור כיצד היעדרותו של משה רבינו הובילה את העם "ליצור מתווך" חדש בינם לבין ה': עגל הזהב הידוע לשמצה. לאחר שמשה רבינו מתפלל ומתחנן, מורה לו ה': וְעַתָּ֞ה לֵ֣ךְ ׀ נְחֵ֣ה אֶת־הָעָ֗ם אֶ֤ל אֲשֶׁר־דִּבַּ֙רְתִּי֙ לָ֔ךְ הִנֵּ֥ה מַלְאָכִ֖י יֵלֵ֣ךְ לְפָנֶ֑יךָ וּבְי֣וֹם פׇּקְדִ֔י וּפָקַדְתִּ֥י עֲלֵהֶ֖ם חַטָּאתָֽם׃ ההסבר הבסיסי הוא …