בפרשת השבוע מאבד משה רבינו את אשרת הכניסה שלו לארץ הקודש, אותה חיפש כל חייו, במיוחד לאחר שהוביל את עמו במדבר במשך ארבעים שנה.קוראים אנו בשבת: וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָה֮ אֶל-אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן-הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י בִּ֔י לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י בְּנֵ֣י תַבִ֣יאוּנָה אֶת֣ת הֶֽם׃ לָהֶֽם׃ הפסוק אינו מפרט מה הייתה טעותם, אך רש"י מסביר שהמכות בסלע הייתה הסיבה שנאלצו לוותר על חלומם להגיע לארץ …
יאהרצייט ה-125 – 1899-2024
לפני 125 שנים, ביום שני, ד' בתמוז ה'תרנ"ט, 12 ביוני 1899, בשעה 9:57, נפטר בברלין, הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר זצוק"ל, המנהיג הרוחני הראשון של ק"ק עדת ישראל ומייסד ורקטור של בית המדרש לרבנים ברלין, הקשור מאז ומתמיד לקהילה. "הרי אתם היודעים. נסיך וגדול ישראל נפל היום. גדול מגדולי ישראל הלך לעולמו. חבל על דאבדין ולא משתכחין". "די יוידישה פרסה", ברלין, 22 ביוני 1899
קדיש לוולטר ראטנאו
תוך כדי הכנה לשיעור פרשה נתקלתי בשיחתו של הרב אברהם א' וויינגורט. הרב, המתגורר בירושלים, הוא מלמד באוניברסיטה בפריז. לנושא ההרצאה שלו לא היה שום קשר לשיעור שלי, אבל איכשהו הסתקרנתי לקרוא אותו. הנה הוא: הרב וינגורט פותח באומרו כי התבקש על ידי תושב העיר מודיעין להרצות בנושא "כיבוד אב והיים - כיבוד הורים". במהלך ההרצאה, הרב וינגורט הזכיר למאזיניו אירוע שהתרחש עשרות שנים קודם לכן בברלין. מכיוון …
עיכוב של ארבעים שנה… שבת קודש פרשת שלך
בשבת זו אנו קוראים על אחת הצרות (אם לא הגדולה) של אבותינו בהליכתם ממצרים לארץ ישראל. המשימה של שנים עשר ה"מרגלים" השתבשה מאוד. הם חזרו מ"לתור את ישראל" ועשרה מתוך שנים עשר המרגלים הניאו את העם מלהיכנס לארץ המובטחת. ישנם הסברים שונים מדוע הם הצליחו למנוע מהאנשים להמשיך הלאה כל כך מהר. אבל העובדה היא ש וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל-אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ …
לרומם אותם גבוה… שבת קודש פרשת בהעלותך
נקרא בשבת בתחילת הפרשה: וידבר ה' אל־משה לאמר דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת בדרך כלל, מפרשים את המילה בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ כצו להדליק את הנרות.. אולם אין זה הפירוש הנכון של המילה בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙, שפירושה "כשאתה מעלה את הנרות". - אכן יש לשאול מדוע הונח אהרון "להרים" את הנרות ולא סתם "להדליק" את הנרות... פרשנים רבים (חסידיים בעיקר) מתייחסים ל"נרות" כאלגוריה …
קרבה לקב"ה
שבת קודש פרשת בחוקותי אנו קוראים בתחילת פרשת בחוקותי: אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃ וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃ - השאלה הפשוטה היא, מדוע אלוקים יצטרך לומר שאם אכן נתנהג על פי חוקי התורה ונקיים את כל המצוות הוא "לא ידחה אותנו".האם זה לא מובן מאליו שאם נשמר הכל - ה' יסתכל עלינו בחיוב ולא "ידחה" אותנו? הרמב"ן שואל את השאלה …
כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹקים עָשָׂ֖ה אֶת-הָאָדָֽם
האם כהן נכה יכול "לעבוד" בבית המקדש? כהן נכה מוזכר בפירוט רב בפרשת אמור. בעוד שהוא יכול לקבל הרבה מההטבות הניתנות לכהנים (הוא ב"שכר"), הוא אינו יכול לשמש כחבר צוות מן המניין בבית המקדש ומוגבל לפעילות מצומצמת ביותר. שאלה זו רלוונטית לנו במיוחד שכן אנו חיים בתקופה שבה נעשים מאמצים בכל תחומי החיים לאפשר ולעודד …
רבי יעקב (יענקלה) ויגננסקי ז"ל
בבית הכנסת הגדול במינכן היו מתפללים מדי יום ביומו שחרית,בשעה שבע ושלושים בבוקר. רוב המתפללים היו "בוגרי" מחנות ההשמדה, שחלק גדול ממשפחותיהם נרצחו בשואה. בחגים, בעת אמירת "יזכור" היו כמעט כל המתפללים (כמה מאות) אומרים יחד קדיש מתוך התרגשות רבה. בין הבאים לתפילה בקביעות, היה גם רבי יעקב (יענקלה) ויגננסקי ז"ל. יהודי יקר וחביב. ר' …
פסח תשמ"ד / 2024
הזמנות לשעות הלילה המאוחרות... והרהרים על סדר פסח המילים הראשונות של הסדר (לאחר קידוש) הן "ה לחמא עניא": הָא לַחְמָא דִּי אַבְהָתָנָא אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח." זה נראה מוזר. כי אנחנו כבר בבית, ליד השולחן. את מי אנחנו מזמינים עכשיו? מי יכול לשמוע את ה"הזמנה" שלנו - חוץ מהאנשים …
מחשבות לפני פסח…
הסיפור הבא הדהים אותי כשקראתי אותו לפני שנים, והשנה כשאנחנו מצפים לפסח בעוד 6 מיליון יהודים חיים תחת איום של התקפה על בתיהם ומשפחותיהם. אני חושב שזו תזכורת הולמת להיסטוריה היהודית – ולתקווה. האדמו"ר מבלוזשוור היה בברגן בלזן והיה נחוש בדעתו לחגוג את חג הפסח בענן האפל הזה. איכשהו הוא הצליח בנס לקבל את אישור …